מברית גורל לברית ייעוד-תהליך נשיאותי להגדרת עתיד רצוי לחברה הישראלית

החברה הישראלית והעם היהודי עומדים כיום בפני אתגרים מורכבים ומשמעותיים. לאחר שנים של התמודדות עם "ברית גורל" – הישרדות פיזית ורוחנית בפני איומים חיצוניים – הגיעה העת להתקדם לשלב הבא: "ברית ייעוד". מעבר זה מייצג את הצורך העמוק להגדיר מחדש את זהותנו המשותפת ולעצב חזון קולקטיבי לעתיד. ברית ייעוד אינה רק מסגרת תיאורטית; היא מהווה מצפן מעשי המנחה את החברה לעבר עתיד רצוי ומשותף. היא מאפשרת לנו לחרוג מעבר לשיח של הישרדות ולהתמקד בשאלות מהותיות: מהי המטרה הגדולה יותר של קיומנו כעם וכמדינה? מהי התרומה הייחודית שלנו לעולם? כיצד נוכל ליצור חברה צודקת, משגשגת ומוסרית?

ברית ייעוד, מורכבת ככל שתיהיה, תהווה מסגרת לגישור על פערים עמוקים בין מגזרים שונים בחברה – חילונים ודתיים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים חדשים. היא תאפשר בסיס משותף שמעבר למחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות, ותאפשר דיאלוג פורה על ערכים משותפים ומטרות לאומיות. עבור העם היהודי בכללותו, ברית ייעוד מחזקת את הקשר בין ישראל לתפוצות. היא יוצרת נרטיב משותף שמתעלה מעל לגבולות גיאוגרפיים ומגדיר מחדש את משמעות היהדות בעידן המודרני. זוהי הזדמנות ליצור הרלוונטיות של המסורת היהודית ולהתאים אותה לאתגרי המאה ה-21.

ברית ייעוד אינה מבטלת את הצורך בהתמודדות עם אתגרים מיידיים וסכנות קיומיות. במקום זאת, היא מספקת הקשר רחב יותר להתמודדות זו. היא מזכירה לנו שמעבר למאבק על הישרדות, אנחנו צריכים להגדיר ביחד שאיפות קולקטיביות וחזון. הגדרתה, דורשת תהליך מעמיק של דיאלוג וחשיבה משותפת. היא מחייבת אותנו להתמודד עם שאלות קשות ולעתים מטרידות על זהותנו, ערכינו ומטרותינו. אך בסופו של דבר, תהליך זה הוא הכרחי ליצירת חוסן לאומי וחברתי.

אנחנו סבורים שתהליך כזה, במציאות הישראלית הנוכחית, צריך להעשות כיוזמה נשיאותית בחסות בית הנשיא. התהליך המוצע הוא תהליך מקיף ורב-שלבי, שמטרתו לגבש חזון משותף ואמנה חברתית חדשה לחברה הישראלית ולעם היהודי. 

בשלב הראשון, תוקם ועדת היגוי מקצועית, שתלווה את התהליך לכל אורכו בשותפות עם גופי מקצועיים להובלתו.  בשלב השני, יערך תהליך מיפוי אידאולוגיות בחברה הישראלית ויוקם פורום מייצג רחב של כ-80 נציגים (מתוך הרצון לקבוע פורום שגודלו בין 70 ל 120משתתפים). הפורום יכלול נציגים מכל שכבות החברה הישראלית: אנשי אקדמיה, מנהיגי קהילות, אנשי רוח, מנהיגים עסקיים, פעילים חברתיים, ונציגי ציבור. תהליך הבחירה יהיה שקוף ומבוסס על קריטריונים ברורים של מומחיות, מנהיגות ויכולת לייצג ולהשפיע על חלקים נרחבים בציבור הישראלי/ בתפוצות. 

 

השלב השלישי יתמקד בלמידה, היכרות ובניית שיח. חברי הפורום יעברו מפגשים פיזיים וינהלו במקביל שיח אנונימי להעלאת סוגיות ליבה כגון זהות יהודית ודמוקרטית, צדק חברתי, חינוך, כלכלה, ויחסי ישראל והתפוצות ועוד. הדיון הפיזי ייצור שיח בין קצוות והדברות והדיון הוירטואלי ייצור שיח שמציף תחילה סוגיות ושאלות מרכזיות ולאחר מכן מתכנס להסכמות רוב. שני התהליכים ינוהלו ע"י גופים מקצועיים, בעלי מתודולוגיה מוכחת . במקביל, יוכל להתקיים גם תהליכי שיתוף ציבור ברחבי הארץ, שיאפשרו לאזרחים להביע את דעותיהם ולהשמיע את קולם. השלב הרביעי, יוקדש לניסוח טיוטת האמנה החברתית/ברית ייעוד. צוות כתיבה מקצועי, בהנחיית ועדת ההיגוי, יגבש את התובנות והסיכומים מהדיונים לכדי מסמך מגובש. הטיוטה תועבר לחברי הפורום להערות ותיקונים, ולאחר מכן תוצג לציבור הרחב לתגובות. לאחר מכן יחל שלב דיונים ציבוריים, שיתוף ציבור ופרסום התהליך. 

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

טסט2

ככ'קכקדגכה'קעכ