
נעים להכיר,
אני ד"ר יעל צורי
חוקרת עתידים ויועצת חדשנות ואסטרטגיה.
השאלה “מה יביא איתו המחר?” ליוותה אותי מאז ומתמיד. כילדה, המחשבה על העתיד עוררה בי גם חששות גדולים וגם תקוות גדולות. עם השנים הבנתי שהעתיד אינו רק מקור לאי־ודאות, אלא מרחב של יצירה, בחירה, אחריות ופעולה.
הסקרנות הזו הובילה אותי למסע מחקרי באוניברסיטת בר־אילן, בהנחייתו של פרופ’ דוד פסיג, שבו חקרתי כיצד אנשים חושבים על עתידים רחוקים ומדמיינים אותם. במסגרת הדוקטורט פיתחתי את ה־Foresight Style Index, כלי ייחודי להבנת סגנונות שונים של חשיבת עתיד.
דרכי המקצועית עברה דרך עולם התכנון, ניהול הפרויקטים והמערכות המורכבות. במשך שנים עבדתי באינטל בתפקידי PMO, תכנון והובלת ממשקים גלובליים. שם למדתי מקרוב כיצד ארגונים גדולים מתכננים, מקבלים החלטות ופועלים בתוך מציאות משתנה. דווקא מתוך עולם התכנון הבנתי שאני רוצה להרחיב את אופק החשיבה ולזהות את הכוחות שיעצבו את המציאות המתהווה.
היום אני מלווה ארגונים, גופים ציבוריים, מוסדות אקדמיים וצוותי הנהלה בתהליכי חקר עתידים, סריקת מגמות, בניית תרחישים, פיתוח תמונת עתיד והטמעת חשיבה עתידית בתהליכי קבלת החלטות. אני חוקרת במכון לחקר עתידים בחינוך במשרד החינוך, ומייסדת קהילת AI4RI, קהילה ישראלית לבינה מלאכותית במחקר.
הגישה שלי משלבת עומק מחקרי, חשיבה מערכתית, ניסיון מעשי בארגונים מורכבים וכלי בינה מלאכותית מתקדמים. חקר עתידים הוא תהליך של בירור משותף, צמיחה והגדרת כוונות. אני מאמינה שעתיד טוב יותר אינו נוצר במקרה. הוא נבנה מתוך עבודת עתיד עקבית.

מחקר
סגנונות חשיבת עתיד
המוח האנושי הוא מערכת סימולציה מופלאה. הוא חושב עתיד ויוצר תרחישים כמעט ללא הרף. המחקר שערכתי, בהנחיית פרופ' דוד פסיג, בחן את היכולות והנטיות שלנו לחשוב על עתידים רחוקים.
מצאנו שככל שאנו נוטים לחשוב לטווחים ארוכים יותר וליצור תמונות עתיד ברורות, כך אנחנו מחזקים את הרצון האישי ואת תחושת המשמעות.
החדשות הטובות הן שאת היכולת והנטיה לחשוב עתידים אפשר לפתח!
מתאוריה
לפרקטיקה
המחקר הפך לאבן יסוד בעשייתי המקצועית. תהליכי חקר עתידים ואסטרטגיה שאני מובילה נשענים על ההבנה כי אנשים וארגונים שונים אינם מתייחסים לעתיד באותו האופן: הם נושאים עימם תקוות, חששות, הנחות יסוד ודפוסי חשיבה שונים, המשפיעים על האופן שבו הם מזהים אפשרויות ומקבלים החלטות.
לכן, בעבודתי עם ארגונים, חקר העתידים אינו נשאר ברמה התיאורטית. הוא הופך לתהליך מעשי שמסייע להרחיב את מרחב החשיבה, לזהות מגמות וכוחות שינוי, לבנות תרחישים, ולתרגם אותם לתובנות, סדרי עדיפויות, פעולות והחלטות.