השאלה “מה יביא איתו המחר?” ליוותה אותי מאז ומתמיד. כילדה, המחשבה על העתיד עוררה בי גם חששות גדולים וגם תקוות גדולות. עם השנים הבנתי שהעתיד אינו רק מקור לאי־ודאות, אלא מרחב של יצירה, בחירה, אחריות ופעולה.

הסקרנות הזו הובילה אותי למסע מחקרי באוניברסיטת בר־אילן, בהנחייתו של פרופ’ דוד פסיג, שבו חקרתי כיצד אנשים חושבים על עתידים רחוקים ומדמיינים אותם. במסגרת הדוקטורט פיתחתי את ה־Foresight Style Index, כלי ייחודי להבנת סגנונות שונים של חשיבת עתיד.

דרכי המקצועית עברה דרך עולם התכנון, ניהול הפרויקטים והמערכות המורכבות. במשך שנים עבדתי באינטל בתפקידי PMO, תכנון והובלת ממשקים גלובליים. שם למדתי מקרוב כיצד ארגונים גדולים מתכננים, מקבלים החלטות ופועלים בתוך מציאות משתנה. דווקא מתוך עולם התכנון הבנתי שאני רוצה להרחיב את אופק החשיבה ולזהות את הכוחות שיעצבו את המציאות המתהווה.

היום אני מלווה ארגונים, גופים ציבוריים, מוסדות אקדמיים וצוותי הנהלה בתהליכי חקר עתידים, סריקת מגמות, בניית תרחישים, פיתוח תמונת עתיד והטמעת חשיבה עתידית בתהליכי קבלת החלטות. אני חוקרת במכון לחקר עתידים בחינוך במשרד החינוך, ומייסדת קהילת AI4RI, קהילה ישראלית לבינה מלאכותית במחקר.

הגישה שלי משלבת עומק מחקרי, חשיבה מערכתית, ניסיון מעשי בארגונים מורכבים וכלי בינה מלאכותית מתקדמים. חקר עתידים הוא תהליך של בירור משותף, צמיחה והגדרת כוונות. אני מאמינה שעתיד טוב יותר אינו נוצר במקרה. הוא נבנה מתוך עבודת עתיד עקבית.